וישנבסקי נ' קפה אל נחלה - בני רפיק נח'לה בע"מ

החלטה

1.לפניי בקשה לאישור הסכם פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה השאלה אם עמדה המשיבה בהוראות תקנה 5 בתקנות הבריאות הציבור (מזון) (סימון) -1935 (להלן: "התקנות") וכן הוראות תקן ת"י 1103 קפה קלוי.

זו לשון הוראות תקנה 5 בתקנות:

"כל חבילה המכילה צורך אוכל חייבים לרשום עליה בכתב ברור באותיות שאין גובהן פחות משני מילימטרים, במונחים של השיטה המטרית, את המשקל או הכמות הנכונים של החבילה, למעט העטיפה או כלי הקיבול וכל חומר חיצוני אשר בה:

בתנאי שתקנה זו לא תחול על הדברים דלקמן, זאת אומרת:

(א)מי גזוז;

(ב)יינות, ספירטים ובירה;

(ג)צרכי אוכל שאינם נמכרים בחבילה אלא נשקלים ונמכרים בכמויות הנדרשות ע"י הקונה".

2.המבקשת, וכמוה אחרים, רכשו מאת המשיבה אריזת "קפה אל נחל'ה האמיתי עם הל" באריזה ירוקה, המסומן כמכיל 250 גר' כאשר בפועל המשקל כלל גם את האריזה.

המבקשת סבורה כי המשיבה פעלה בניגוד לתקנות, תוך הצגת מצג שווא והטעיית לקוחותיה, שלכאורה המשקל הוא של התכולה בלבד ואינו כולל את האריזה.

3.המשיבה טוענת כי עמדה בתנאי התקנות ואין כל חובה להשתמש בביטוי ספציפי בסימון המשקל על גביי האריזה; כי ציינה על במקום בולט על גביי האריזה כי התכולה כוללת את האריזה; כי לא הוכח קיומה של הסתמכות וקשר סיבתי כדי לגבש את ההטעייה הנטענת.

עוד נטען כי התאמתו של מוצר להוראות התקן הוא עניין שבמומחיות והמבקשת לא עמדה בנטל להוכחתו. כמו גם הפנתה המשיבה לכך, שהבקשה נסובה על משקל מסויים, מבלי שנעשתה הבחנה לגביי לקוחות שהוטעו בפועל וגודל הקבוצה קטן מזה שמתואר בבקשה ואף לגרסתה הקבוצה כלל איננה קיימת.

המשיבה הפנתה לחוות דעת מומחה מטעמה שמצא כי משקל הנטו של קבוצת האריזות שבדק עומדת בהוראות התקנות.

4.הצדדים מבקשים לאשר הסדר פשרה, שאלו עיקריו:

א.קבוצת התובעים היא כל ציבור צרכניה המזדמנים אשר רכשו את המוצר בתקופה של 7 שנים שעד להגשת התביעה [במאמר מוסגר אציין כי בנוסח הראשון שהוגש לאישורי לא תאמה הגדרת הקבוצה את תיאור הקבוצה בבקשה ולאחר שנתבקשה הבהרה מצד הצדדים הוגש לאישורי הנוסח דנן].

ב.המשיבה תפעל לפי ההסדר כלדקמן:

(1)תתקן את הסימון המוטבע על כלל מוצרי הקפה שהיא מייצרת, באופן שיירשם על האריזה משקל הנטו של הקפה, במקום משקל ברוטו.

(2)תגדיל בחינם ועל חשובנה את המוצר בשיעור 10% למשך 12 חודשים ותהא רשאית לחלק תקופה זו כך שההגדלה תיעשה בשמך 4 חודשים בכל שנה לתקופה של שלוש שנים.

5.הומלץ לאפשר לצדדים טיעונים קצרים בעל פה לעניין גובה הגמול לתובעת המייצגת ובא כוחה.

6.הצדדים סבורים כי יש לאשר את ההסכם ללא מינוי בודק, משום שיעור הנזק הכולל הנטען והתועלת הפחותה שתצמח ממינוי בודק חיצוני שאינה מצדיקה את העלויות הכרוכות במינוי.